השבוע שוחחנו גם כן בהשראת פרשת השבוע, בחשיבותו של המושג "דרך", המושג עליו מושתתת עיקר השיטה שלנו – דרך חיים. כשמה כן היא.
דיברנו על החשיבות של ה"לך לך" באותה דרך, על העקביות וההתמדה בכל זמן ובכל מצב, על אף הקושי שלנו לעזוב את המקום אליו הורגלנו והאתגר לשכוח מכל העבר ומדרך התזונה שלנו עד כה. חשוב לזכור כי אם נתגבר על הקשיים ונצלח את המהמורות, נראה כיצד הכל הופך להיות לנו קל ופשוט וכשנביט אחר כך לאחור, נבין שזה בהחלט היה שווה את המאמץ ואת הניסיון. בתוכנית שלנו, בנינו לעצמנו מסלול מסודר, עם מטרה מוגדרת ודרך ברורה כיצד להגיע אליה. לא פעם אנו נוטים לשאול את עצמנו "מה יקרה אם פעם אחת נחרוג קצת מהכללים? נאכל שעה מאוחר יותר, פעם אחת לא נקפיד על ארוחה בריאה".
אולם השיטה שלנו אכן דומה למסלול. חריגה אחת קטנה ופנייה אחת לא נכונה, פירושה סטייה מהדרך שיכולה לגרום לנו לאיבוד ולהביא אותנו לחפש את הדרך חזרה במשך זמן רב. טעות של כמה סנטימטרים בהווה יכולה לגרום לנזק של קילומטרים בעתיד.
לכן חשוב שיהיה לנו ברור מהתחלה איך אנו מתחילים את המסלול ואיך אנו יוצאים ממנו, ואם צריך תחנות ביניים, יעדים מוגדרים בתוך אותו מסלול שיעזרו לנו לצלוח אותו, כדאי שנציב אותם לעצמנו, כי רק כך נצליח. רק כך נקיים כמו שצריך את ה"לך לך" הפרטי שלנו. השבוע שוחחנו עם א.כ שסיפרה על מה שדירבן אותה להתמיד ולא לחרוג מכללי דרך חיים.
"דבר ראשון, היחס האישי והפידבק שמקבלים מדינה הוא משהו שנותן לך כוח להמשיך", מספרת בגילוי לב. "לשמוע את ה'וואו' הזה ממנה בכל שבוע, שווה את כל העבודה והמאמץ, באיזשהו מקום עושים זאת גם בשבילה".
